דבר העורכת كلمة المحرره

חודש אוגוסט החל זה מכבר והספיק לשלוח את המדוזות לחוף ובאותה נשימה למזלנו הספיק להרחיק אותן מאתנו.אך לצערי הכנסת שלנו מלאה ברעיונות והצעות לחוקים שיותר כואבים מעקיצת המדוזות.

ומה הם הזרמים שישלחו אותן מפנינו?

חוק "המשילות" שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הראה לנו איך נוצר מדרון חלקלק להדרת קבוצות באוכלוסייה. וכיצד דיקטטורה וסתימת פיות מופיעה  כמשמעת סיעתית במפלגת "יש עתיד" שהפעם כוונה באופן בוטה כלפי חברת כנסת אישה שהעזה לחשוב עצמאית ולהמרות את רצון סיעתה. תארו לכן!

כתבה מעניינת שעולה החודש סיפור חיים בכת של גואל רצון, היא דוגמא נוספת לשליטה ונטילת חופש של אדם ובמקרה זה נשים, באמצעות כניסה לכת. תהליך שמנסה בעצם להפוך אותן לתלויות במנהיג.

רוח מזרחית מנשבת החודש בסדרה שהוציאה שוב את השד העדתי לתודעה הציבורית. ורק מראה כמה ידע עדיין לא מגיע לציבור בהבנת המאבק המזרחי בתקשורת המיינסטרים. גם בסדרה זו לא באה לידי ביטוי לעת עתה נקודת מבט פמיניסטית וחשיבה ודיבור על נשים מזרחיות.

השבוע יצא לי להיות מוזמנת וללכת עם חברה ערביה לארוע חגיגי לכבוד חג הרמדאן. היה לי מיוחד והתחברתי נעים לקבל תרבות ערבית בשפתה שלה.

השאלה מה יחבר בין החברה היהודית והערבית היא שאלה שחוזרת על עצמה למי שבכלל רוצה בכך. לפני כן כדאי שנהיה פתוחות לקלוט ולהבין מה יוצר בכלל את ההפרדה והריחוק.

החודש גם הסתיים צום הרמדאן בחג עיד אל פיטר שמויקפדיה למדתי,מאחר שבחברה הישראלית היהודית לא טורחים מן הסתם להכיר לנו חגים של אחרים,  שאחת המסורות מייחסת לחג את המועד שבו הסתיימה כתיבת הקוראן. בנוסף לכך, עיד אל-פיטר הוא  גם חג של מחילה, שלום, קהילתיות ואחווה.

ביהדות אנחנו נמצאות בחודש אלול המסתיים בראש השנה, שנחשב כהכנה והקדמה לתהליך של הזדככות והתבוננות פנימית מעמיקה הכוללת מבט ביקורתי ועם זאת חומל על עצמנו, מתוך רצון לקבל את השנה החדשה במיטב הכוונות הטובות שלנו.

אם כך עיד סעיד לכולנו.

 מיכל אוחיון.