القانون والسحر


1087848_halloween_

بقلم  : جال كلوزنر

لطالما اسند مصطلح ساحرة للحكايات الخرافية، الأدب والخيال، ولكن الوضع لم يكن كذلك، خلال أواخر العصور الوسطى وأوائل العصر الحديث بين السنوات 1450-1750، ترابط الواقع مع الاسطورة .

الأفكار والمعتقدات في وجود الساحرات انتشرت في الثقافة الأوروبية. في بداية القرن الخامس عشر بدء نسب  للساحرات إستخدام غير شرعي لقدراتهن الغير طبيعيه ، وفقا لااتفاق أبرم بينهن وبين الشيطان. طوال القرن ال 15 الكثير من اللاهوتيين وصفوا الساحرات كعضوات  في طائفة شيطانية ومعادية للمسيحية.

بعض الأفعال المنسوبة إلى أنشطة تلك الساحرات هو قدرتهن على الطيران في الليل، والتواصل مع حيوانات تتكلم، وفرض العين الشريرة، استحضار وفرض اللعنه والتواصل مع الشياطين. بالاضافه الى ذلك ، فقد ساد الاعتقاد ب "عودة  الساحرات "، وهو حفل يتم فيه ضم سحرة وساحرات جدد الى المجموعه. خلال الحفل يقتلون الأطفال الصغار وتستخدم أجسادهم للسحر والشعوذه، يدنسون الصليب ويعبدون لربهم الشيطان. وقد تميز ختام الحفل بمظاهر العربدة والعلاقات الجنسية الفاضحه.

 وهكذا يمكن ان نرى أن نسب الأفعال الشيطانية ، الاجراميه والخطيرة للساحرات كان ارض خصبه لمطاردة الساحرات وتطوير  "مطاردة الساحرات" التي وقعت خلال وقت مبكر من العصر الحديث .

هناك أربعة تفسيرات رئيسية في محاولة لتوضيح ظاهرة السحر التي وقعت في بداية العصر الحديث في  أوروبا.

الأول هو النظرة الليبرالية. أنصار هذا التفسير، لا يؤمنون بوجود السحر. وهم يعتقدون أن الكنيسة هي التي اخترعت السحر وساهمت في تمكين "جنون الساحرات". وكان الهدف هو محاربة المعارضين للكنيسة، وزيادة ثراءها وتعزيز مكانتها.

التفسير الثاني هو التقليد الفلوكلوري ، المعروف أيضا باسم "معتقد ماري "على اسم مارغريت ماري، وهي عالمه مصريه. بالنسبة لها، كان السحر الأوروبي في الواقع دين الخصوبة القديمة الذين يعبدون الاله ديانوس. ورفض هذا التفسير من أساسه بسبب عدم وجود  الأدلة الداعمة الكافية.

التفسير الثالث والسائد ويركز على التاريخ الاجتماعي للسحر واستخدام السحرة "باب الجحيم"  يمكن القاء اللوم عليه عن كل المصاعب والكوارث. انصار هذا النهج، لا يؤمنون بوجود الساحرات. وهم يعتقدون أن سبب اضطهاد الساحرات يكمن في تطوير الخرافات وليس له علاقة لمبادرة بتوجيه الكنيسة .

التفسير الرابع،  ترى بالسحر كمجموعة من المعتقدات والمفاهيم التي ظهرت على مر السنين وتأثرت أساسا من  מהמינות المسيحيه .

إنجلترا، كان 90٪ من المتهمين بالسحر من النساء . ، في بقية قارة اوروبا كانت نسبة النساء اللواتي اتهمن بجريمة السحر  80٪. وتشير البيانات إلى صورة واضحة أن اضطهاد الساحرات في أوائل العصر الحديث اثرت  بشكل رئيسي على النساء.

النموذج الاجتماعي – الاقتصادي لتوماس ماكفرلين عن السحر يقدم تفسيرا لذلك يكمن في حقيقة أن كبار السن من النساء كن من المهمشات في المناطق الريفية اقتصاديا واجتماعيا. وبالإضافة إلى كون جزء لا باس به من المتهمات بالسحر هن من الأرامل . وقد شجع هذا الواقع النساء على الانضمام إلى المجتمع الأبوي واختيار  الزواج لتوفير الحماية لهن.

في معظم الحالات،  حظيت المرأة على مر السنين بسمعة قوية كساحرات  قبل ان تحاكمن . وبالإضافة إلى ذلك، ساد الاعتقاد بأن السحر يمكن توريثه من الأمهات إلى بناتهن .

معاملة الساحرات في انجلترا  بالمقارنة مع دول أوروبا

المحاكم في انجلترا كانت تفتقر الى ميزات غريبة  كانت شائعه في محاكمة الساحرات في دول הקונטיננט. عدد قليل جدا من الاتهامات كانت بخصوص عودة الساحرات ، أيضا ادعاءات انهن يطرن ليلا كانت  نادره وفكرة إقامة علاقات شخصيه مع الارواح أو الشيطان وصلت إلى إنجلترا في وقت متأخر وعادة تم التشكيك بها .

وعلى النقيض من הקונטיננט ، كان في انجلترا هيئة محلفين  بحثوا الأدلة. أيضا، في إنجلترا لم  يستخدموا التعذيب كأداة في احقاق الحق في الإجراءات الجنائية.

احد الاختلافات المفصليه بين النظم القانونية ظهر في المستوى القانوني للقضاة. في أوروبا، فإن العديد من القضاة لم يكونوا على معرفة قانونية وعقدت المحاكم في المحاكم المحلية والريفية. في المقابل، في إنجلترا كان كبار القضاة من ذوي الخبرة  وليسوا جزءا من مجتمع المتهمات.

أيضا، قليل جدا من محاكمات  الساحرات في انجلترا اديرت بشكل رسمي كمحاكم جماعيه، حيث اتهمت قرى بأكملها بمخالفات  السحر ، خلافا لبقية قارة أوروبا ، وخاصة ألمانيا، حيث تم توجيه عقوبات جماعيه ضد ساحرات من منطقة معينة. في الواقع، اليوم فيعتقد أن معظم المحاكمات للساحرات في اوروبا  تم ادارتها بطريقة مشابهة لإنجلترا. كما ان ، في أوروبا معظم الاتهامات فرديه لساحره واحده أو عدة ساحرات اللواتي ارتكبن الجرم نفسه، ولم يثبت أن المحاكمات الجماعية في ألمانيا تعتبر وضعيه لمحاكمات الساحرات في قارة أوروبا .

على الرغم من حقيقة أن النظام القانوني في إنجلترا قد حافظ على مظهر من الموضوعية وتجنب استخدام التعذيب وكان قضاه من ذوي الخبرة والخلفية القانونية واسعة النطاق، فإنه لا يزال يعتبر من جزء لا باس به  من مطاردي الساحرات في أوائل العصر الحديث. تضمن النظام القانوني في انجلترا قوانين التي تحظر السحر وكثير من النساء أدين كساحرات وشنقن على أساس من الأدلة تبدو اليوم مشكوك فيها وبحقيقتها.

واضح، إذن، أن الايمان بالساحرات ومطاردتهن  انعكس في مؤسسات القانون والقانون الجنائي من انجلترا في وقت مبكر من الفترة الحديثة. وهذا يدل, على الجذور القويه للايمان بالساحرات وقواهن الخارقة للطبيعة في ذلك الوقت، فلم يكن فقط ميراث لعامة الناس، ولكنه كان ساري المفعول في المؤسسات الرسمية في إنجلترا.

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

משפט וכישוף


1087848_halloween_

כתבה : גל קלאוזנר

כיום, המושג מכשפה מתקשר לעולם האגדות, הספרות והפנטזיה, אך לא תמיד המצב היה כך, בתקופה של סוף ימי הביניים ותחילת העת החדשה בין השנים 1450-1750, המציאות והאגדה השיקו זו לזו.

רעיונות ואמונות בקיומן של המכשפות נפוצו בתרבות האירופאית. בתחילת המאה החמש עשרה החלו לייחס למכשפות שימוש זדוני בכוחות העל טבעיים שלהן, בהתאם להסכם שנכרת בינן ובין השטן. לאורך המאה ה-15 תיאולוגיים רבים תיארו את המכשפות כחברות בכת שטנית ואנטי נוצרית.(1)

חלק מהמעשים שיוחסו לפעילותן של המכשפות כללו יכולות לעוף בשעות הליל, תקשור עם בעלי חיים מדברים, הטלת עין הרע, העלאה באוב, הטלת קללות וקיום משגל עם שדים. כמו כן, נפוצה האמונה ב"שבת המכשפות", טקס שבו צירפו מכשפים ומכשפות חדשים לפולחן הכישוף. במסגרת הטקס  הרגו ילדים קטנים והשתמשו בגופותיהם לצורך כשפים ולחשים, חיללו את הצלב וסגדו לאדון הכת. סיומו של הטקס התאפיין באורגיה המונית ויחסים מיניים בוטים.(2)

ניתן אפוא לראות, כי ייחוס מעשים דמוניים, קרימינאליים ומסוכנים אלו למכשפות הכשיר את הקרקע לרדיפתן ולהתפתחותו של "ציד המכשפות" שהתרחש בעת המוקדמת החדשה.(3)

קיימות 4 פרשנויות מרכזיות המנסות להבהיר את תופעת הכישוף שהתרחשה בתחילת העת החדשה באירופה.

הראשונה, היא ההשקפה הליברלית. הדוגלים בפרשנות זו, אינם מאמינים בקיומו של הכישוף. הם מאמינים כי הכנסייה היא זו שהמציאה את הכישוף ותרמה להעצמת "שיגעון המכשפות". המטרה הייתה להיאבק במתנגדי הכנסייה, להעשיר את כיסה ולחזק את מעמדה.(4)

 הפרשנות השנייה, היא המסורת הפולקלוריסטית, המכונה גם כ"מסורת מארי" על שמה של מרגרט מארי, אגיפטולוגית. לדידה, הכישוף האירופאי היה בעצם דת פריון עתיקה שסגדה לאל דיאנוס. הפרשנות הזו, נדחתה מכל וכל בעיקר היות שאין לה תמיכה ראייתית מספקת(5)

הפרשנות השלישית והרווחת ביותר, מתמקדת בהיסטוריה החברתית של הכישוף והשימוש במכשפות כ"שעיר לעזאזל" עליו ניתן להטיל את האחריות לכל הקשיים והאסונות. הגורסים בגישה זו, אינם מאמינים בקיומן של המכשפות. הם סבורים כי הסיבה לרדיפת המכשפות נעוצה בהתפתחותן של האמונות התפלות ואינה קשורה ליוזמה מכוונת של הכנסייה.(6)

הפרשנות הרביעית, רואה בכישוף כאוסף של אמונות ומושגים שהתגבשו לאורך שנים והושפעו בעיקר מהמינות הנוצרית.(7)

באנגליה, 90% מהנאשמים בכישוף היו נשים. בשאר יבשת אירופה, שיעור הנשים שהואשמו בעבירת הכישוף עמד על 80%.(8) מהנתונים עולה תמונה ברורה, כי רדיפת המכשפות בראשית העת החדשה השפיעה בעיקר על נשים.

המודל הסוציו-אקונומי לכישוף של תומס מקפרלן מספק הסבר לכך הנעוץ בעובדה, כי נשים מבוגרות היו בשולי החברה הכפרית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. כמו כן, חלק ניכר מהנאשמות בכישוף היו אלמנות. עובדה זו עודדה נשים להצטרף לחברה הפטריאכלית ולבחור בברית הנישואין כדי שתספק הגנה עבורן[9].

במרבית המקרים, הנשים צברו מוניטין מבוסס כמכשפות לאורך שנים לפני שהועמדו לדין. בנוסף, רווחה האמונה כי יכולות הכישוף עוברות בירושה מהאמהות לבנותיהן(10)

היחס למכשפות באנגליה בהשוואה למדינות באירופה

המשפטים באנגליה היו נטולים סממנים ביזאריים שהיו נפוצים במשפטי המכשפות במדינות הקונטיננט. מעט מאוד מהאישומים היו בנוגע לשבת המכשפות, גם טענות כי עפו בלילות היו נדירות והרעיון של קיום יחסי אישות עם שדים או עם השטן הגיע לאנגליה באיחור ולרוב, זכה ליחס של פקפוק.

בניגוד למדינות הקונטיננט, באנגליה היו מושבעים שבחנו את הראיות. כמו כן, באנגליה לא השתמשו  בעינויים כמכשיר לגילוי האמת בהליך הפלילי.

אחד ההבדלים המשמעותיים בין שיטות המשפט התבטא ברמה המשפטית של השופטים. באירופה, הרבה מהשופטים לא החזיקו בידע משפטי והמשפטים התקיימו בבתי משפט מקומיים ואף כפריים. לעומת זאת, באנגליה השופטים היו מנוסים ובכירים ולא היוו חלק מהקהילה של הנאשמות(11).

 כמו כן, מעט מאוד ממשפטי המכשפות באנגליה נוהלו באופן רשמי כמשפטיים המוניים, שבהם הואשמו כפרים שלמים בעבירת הכישוף וזאת, בניגוד לשאר יבשת אירופה ובעיקר לגרמניה, שם נוהלו משפטים המוניים כנגד המוני מכשפות מאזור מסוים. אומנם, כיום נהוג להניח שברוב אירופה משפטי המכשפות נוהלו באופן דומה לאנגליה. דהיינו, גם באירופה רוב האישומים היו אינדיבידואליים כלפי מכשפה אחת או מספר מכשפות שביצעו את אותה עבירה ולא הוכח, כי המשפטים ההמוניים בגרמניה מהווים את הלך הרוח ביחס למשפטי המכשפות במדינות הקונטיננטליות באירופה.

על אף העובדה, כי המערכת המשפטית באנגליה שמרה על חזות אובייקטיבית, נמנעה משימוש בעינויים ונמנו בה שופטים בעלי ניסיון ורקע משפטי נרחב, היא עדיין מהווה חלק לא מבוטל בציד המכשפות בראשית העת החדשה. מערכת המשפט האנגלית כללה חוקים האוסרים על כישוף, ונשים רבות הורשעו כמכשפות ונתלו על סמך עדויות שכיום נראות מפוקפקות ואמיתותן מוטלת בספק.

ניכר, איפוא, כי האמונה במכשפות ורדיפתן קיבלה ביטוי במוסדות החוק והמשפט הפלילי של אנגליה בראשית העת החדשה. הדבר מלמד, על השורש החזק באמונה במכשפות ובכוחן העל טבעי באותה תקופה, שלא היווה רק את נחלתם של פשוטי העם, אלא קיבל תוקף במוסדותיה הרשמיים של אנגלי


(1) .James Sharpe, Witchcraft in Early Modern England § 4 ( 2001)

(2) מפולחן השטן ועד לאלה האם בעידן החדש עמ' 114 זמנים.

(3) מאמר של אושר עמ' 1.

(4) היסטוריה של הכישוף עמ' 55.

(5) היסטוריה של הכישוף עמ' 55-57

(6) היסטוריה של הכישוף עמ' 57.

(7) היסטוריה של הכישוף עמ' 57.

(8)  James Sharpe, Instruments of Darkness: Witchcraft in England 1550-1750 (1996).

(9) .James Sharpe, Witchcraft in Early Modern England §§ 43-44 ( 2001)

(10) .James Sharpe, Witchcraft in Early Modern England § 44 ( 2001)

(11) .James Sharpe, Witchcraft in Early Modern England § 24 ( 2001)

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

الإنترنت كمساحه وكأداة لتمكين المرأة


بقلم: كيرن سيرنو-فاين

תמונה לכתבה של קרן

كتبت فرجينيا وولف في كتابها  "غرفه خاصه بك" انه من اجل إطلاق العنان للمواهب الأدبية لدى المراه فانها تحتاج الى امرين: دخل ثابت وغرفة خاصة بها. لقد قيل الكثير عن معنى وأهمية الحيز الشخصي والهادئ الذي يسمح للنساء (وللجميع في الواقع) التركيز على الرسائل التي تريد أن ترسلها، وخلق ابداعاتها وتحيقيق ذاتها ، بدل أن تكون مشغوله  بجنون بموضوع الطبخ، والتسوق، ومساعدة في الوظائف البيتيه، وتغيير الحفاظات، ومتطلبات الزوج الخ. في هذا المقال اود استخدام ادعاء قامت وولف بإلقاء الضوء عليه حول أهمية وجود الحيز الشخصي المنفصل والامن لتحقيق امكانياتها، وتوسيع الادعاء الى واقع القرن ال 21، عن أهمية الحيز الشخصي النسوي محمي ومنفصل عن الخطاب الأبوي والمساواه كشرط لصياغة وتنفيذ الحوار والنشاط النسوي في وعينا.
الخصائص التكنولوجية للإنترنت جعله أداة الاتصال بين الأفراد أيضا (واحد على واحد) والاتصال الجماهيري. وعلاوة على ذلك، هذه الوسيلة لديها امكانات هائلة لحرية اختيار المضامين التي نتعرض لها، والانتقائية في اختيار المضامين هو كبير بما فيه الكفاية مقارنة مع وسائل الإعلام الأخرى.  فوائد هامة أخرى للإنترنت هي بالطبع المناليه الواسعه (إسرائيل عام 2013 معدلات انتشار عالية أكثر من 90٪!)، وخفض حواجز المكان والزمان والتكاليف.
في السنوات الأخيرة نرى تدريجيا ان الثغرات الرقمية (العمر / الجنس / التعليم / الدخل / العرق) من حيث إمكانية منالية شبكة الإنترنت اختفت، لكن مقبول الآن الاشاره الى الثغرات الرقميه من منظار  لمحو الأمية الرقمية، اي اختلافات في طرق استخدام الإنترنت (مرأة متوسطة من الضواحي عمرها 65 سنة متوقع ان بامكانها تصفح مواقع الأخبار وقراءة رسائل البريد الإلكتروني، ولكن لا تعرف تحميل أشرطة الفيديو، او شراء التذاكر طيران من خلال الشبكة، أو الشروع في الالتماس سياسي من خلال الانترنت ). كلما كان مستوى محو الأمية الرقمية لمعظم الجمهور بازدياد , فإن فرص النساء تزداد ، وخاصة النساء المهمشات، في تحويل الانترنت لمساحه للخطاب النسوي والعمل للنهوض بالمرأة.
في السنوات الأخيرة، يمكننا أن نرى مواقع أكثر وأكثر، مدونات، ومجموعات الفيسبوك، وأشرطة الفيديو، رسائل، اعلانات، , ستاتوس, وما إلى ذلك في محاولة لانعاش الخطاب الأبوي والمساواه، وبالتالي طرح البديل للصمت، الانكاروطمس رمزية المرأة، وخاصة المرأة المهمشه (، الشرقيات, عربيات، مهاجرة للعمل وسكان الضواحي، وما إلى ذلك) من وسائل الإعلام الإسرائيلية السائدة. سيكون من المثير للاهتمام اختبار من خلال أدوات البحث العلاقة بين هذه الجهود ونتائج الانتخابات عام 2013.
من خلال مئات الدراسات حول العالم وفي إسرائيل التي بحثت التمثيل في وسائل الإعلام للمرأة  على مدى عدة عقود، ومجموعة واسعة من الوسائل (الأخبار، والإعلانات، الخ) يمكن إشارة إلى قانونية عرض المرأة ومناقشة عدد من الاتجاهات البارزه : 1. عرض المرأة في سياق نوع الجنس والحياة الجنسية، لتصبح كائن جنسي. ويعبر عن هذا الاتجاه  في الإعلانات، ولكن ليس فقط ، وتظهر في الملابس الااستفزازية ، ماكياج مغري، زوايا تصوير التي تركز على مناطق حساسه بالاضافه الى مجموعة متنوعة من الوسائل البصرية ومضامين ذات الصلة.
2. عرض المرأة في إطار الأسرة، في العديد من الحالات، فإن المرأة تحصل على مكان في الخطاب العام (وخاصة إسرائيل العسكريه) على انها "زوجة فلان "  أو "أم فلان"، ويسمح لها بالتعبير عن الرأي، وخاصة "كخبيرات" فقط في سياقات تتعلق بالبيت والأسرة – كيفية تحضير سفرة العيد، اي موديل شعريتلائم مع فستان معين ، وكيفية تهدئة طفل يعاني من وجع الأسنان وما إلى ذلك. القضايا "الجديه " والمهمة "حقا" – العسكرية والاقتصادية، وسوق الأوراق المالية، والأوراق المالية، والسيارات، G'adtim، والطب، والتكنولوجيا، والعلوم، والحرب، والتاريخ، والسياسة بالطبع – فيسمح حصريا للرجال بالتحدث .
3. عرض النساء في مرتبة أقل من الرجل في عدة السياقات وفي مجموعة وسائل متنوعة من الأجهزة البلاغية – من الذي يتحدث في النهايه ، من الذي يتحدث وقت اكثر، ارتفاع نسبي للمتكلمين، اسلوب التوجه وتقديم انفسهم (الاسم مقابل لقب)، وتصميم الشخصيه بشكل عاطفي  مقابل العقلاني , الخ .
التنوع الواسع للانترنت  من احتوائه لمنصات تمكن المرأة من تجاوز المحررين والمراسلين والكتاب، واتخاذ لوحة المفاتيح والكاميرا بأيديهن – بامكانهن التحدث عن ما يريدون – من ميزانية دوله عادلة ، الى قرارات اتخذت في مجلس الأمن التابع للأمم المتحدة وحتى  رئيس لا يتوقف عن اللمس، ضغط المجتمع لحلاقة شعر العانة  والمكياج (نعم، حتى ماكياج!) مع عدم وجود رجال يرفعون حاجبهم ليحلوا الموضوع باستعلاء، وخاصة بدون رجال يستهترون باراءهن ويحاولون تصغيرهن .
نحن نعيش في زمن فيه لدينا القدرة على إقامة "غرف الافتراضية الخاصة بنا." بكبسة  زر يمكنك الانضمام الى واحدة من عشرات المجموعات النسويه في الفيسبوك أو  ببساطه بناء واحده. يمكنك كتابة بوست / ستاتوس أو ترك تعليق على شيء ازعجنا او اغضبنا، في المواقع النسوية أو مواقع للنساء .  يمكنك أن تجد الإلهام من ليئات فردي التي اقامت مجموعه في الفيسبوك في صيف 2011 بعنوان "صرخة الأمهات المستهلكات." هذه المبادرة،التي تحولت في غضون أيام الى احتجاج قطري  – "احتجاجات العربات "- التي شملت العشرات من المظاهرات في جميع أنحاء البلاد، أدت في النهاية إلى قرار تطبيق قانون التعليم المجاني للأعمار 3-4.
على الرغم من أن الإنترنت كما أراه هو "غرفة خاصه بنا"، ولكن أعتقد أنه ليس فقط غرفه خاصه ولكنه أيضا سياسي. لهذا فان العزلة المطلوبه التي يتيحها الإنترنت عن الخطاب العام يجب أن يكون مؤقتا , وفقط كوسيلة  لتحقيق هدف شعبي واسع. تماما كما رمزية مغارة افلطون عل الملك الفيلسوف العوده من ضوء الشمس الى اصدقاءه الذين يجلسون في المغاره المعتمه ، كذلك نحن. استعمالات سياسية ونسويه "في غرفتنا " – بشبكة الإنترنت كأداة سياسية، يعطي المجال لذرع البذور للثورات المقبله. البذور هو شرط ضروري ولكنه ليس كافيا، لأنه كما يظهر التاريخ البشري – فقط عندما يخرج الرجال والنساء من غرفهم الخاصه الى  الشارع  العام فقط حينها  يمكن أن تعزز حقا مستقبل أفضل لنا جميعا.
كيرن سيرينو فاين باحثه في معهد أبحاث لبحث وسائل الاعلام جديده المجتمع والسياسة "، حاصله على  شهادة البكالوريوس والماجستير في الاتصالات السياسية من  الجامعة العبرية في القدس، ناشطه ونسويه   . Keren.sereno @ mail.huji.ac.il

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

האינטרנט ככלי ומרחב להעצמת נשים


כתבה: קרן סרנו-פיין

תמונה לכתבה של קרן

וריג'ניה וולף כתבה בספרה ה"חדר משלך" שבכדי שאישה תוכל למצות את מלוא הכישרון הספרותי שלה היא
זקוקה לשני דברים: הכנסה קבועה ולחדר משלה. רבות דובר על המשמעות והחשיבות של מרחב פיזי ושקט שיאפשר לאישה (ובעצם לכל אחד) להתרכז במסרים שהיא רוצה להעביר, בבניית היצירה שלה, ולממש את עצמה – ולא להיות עסוקה במולטי טאסקיניג מטורף של בישולים, קניות, עזרה בשיעורי בית, החלפת חיתול, דרישות מהבעל וכו'. בפוסט זה ברצוני להשתמש בטענה מאירת העיניים שוולף העלתה בדבר החשיבות של מרחב פיזי מנותק ובטוח כתנאי למימוש הפוטנציאל, ולהרחיב את את הטענה למציאות של המאה ה-21, בדבר החשיבות של מרחב וירטואלי נשי מוגן שמנותק מהשיח הפטריאכלי והשובינסטי כתנאי לגיבוש ומימוש תודעה, שיח ואקטיביזם פמינסטיים

המאפיינים הטכנולוגיים של האינטרנט הופכים אותו לכלי שהוא גם תקשורת בינאישית (אחת על אחת) וגם תקשורת המונים. יתרה מזאת, מדיום זה הוא בעל פוטנציאל לחופש בחירה עצום של התכנים אליו נחשפים, והסלקטיביות בבחירת התכנים היא דיי גדולה בהשוואה לכלי תקשורת אחרים. יתרונות משמעותיים נוספים של האינטרנט הם כמובן הנגישות הגדולה שלו (בישראל 2013 מדובר כבר על אחוזי המשתמשים באינטרנט הגבוהים מ-90%!), והורדת חסמים של זמן, מרחב ועלויות.

בשנים האחרונות רואים שבהדרגה הפערים הדיגטליים (גיל/ מגדר/ רמת השכלה/ רמת הכנסה/ מוצא אתני) בהיבט של הנגישות לאינטרנט נסגרים, אבל עכשיו מקובל להצביע על פערים דיגיטאליים בהיבט של אוריינות דיגטאלית, כלומר הבדלים באופני השימוש באינטרנט (אישה ממוצעת מהפריפריה בת 65 סביר להניח שכבר יודעת לגלוש לאתרי חדשות ולקרוא מיילים, אבל לא יודעת להעלות סרטונים, לקנות כרטיס טיסה דרך הרשת, או ליזום עצומה פוליטית מקוונת). ככל שרמת האוריינות הדיגיטלית של מרבית הציבור תלך ותגדל, כך יעלו הסיכויים שיותר ויותר נשים, בעיקר נשים מוחלשות, יתפסו את האינטרנט כמרחב לשיח נשי ולעשייה למען קידום נשים.

בשנים האחרונות ניתן לראות יותר יותר אתרים, בלוגים, קבוצות בפייסבוק, סרטונים, ממים, פוסטים, סטטוסים וכו' שמנסים לאתגר את השיח הפטריאכלי והשובניסטי, ובכך לשמש כאלטרנטיבה להשתקה, להדרה ולהכחדה הסימבולית של נשים, ובעיקר של נשים מוחלשות (מזרחיות, ערביות, מהגרות עבודה, פלסטינאיות, תושבות הפריפריה ועוד) מכלי התקשורת המרכזיים בישראל. מעניין יהיה לבדוק בכלים מחקריים את הקשר בין ניסיונות האתגור הללו ובין תוצאות בחירות 2013.

ממאות רבות של מחקרים בעולם וגם בישראל שבדקו את הייצוגים התקשורתיים של נשים לאורך מספר עשורים וקשת רחבה של ז'אנרים (חדשות, פרסומות וכו') ניתן להצביע על חוקיות באופני הייצוג הנשי ולדון במספר מגמות בולטות: 1. הצגת הנשים בהקשר של מין ומיניות, עד כדי הפיכתן לאובייקט מיני. מגמה זו בולטות כמובן בפרסומות, אבל לא רק, ומתבטאת בלבוש פרובוקטיבי, איפור מגרה, זוויות צילום שמתמקדות באיברים אינטימיים ושלל אמצעים ויזואליים ותוכניים נוספים.

2. הצגת הנשים בהקשר של משפחה, בחלק ניכר מהמקרים האישה תקבל מקום בשיח הציבורי (במיוחד בישראל המליטריסטית) על תקן "האישה של" או "האמא של", והיא תורשה להביע דעה, כל שכן "מומחיות" רק בהקשרים הקשורים לבית ומשפחה- כיצד יש לערוך את שולחן החג, איזו תספורת תשתלב נהדר עם שמלת קולר, איך מרגיעים תינוק עם כאב שיניים וכו'. על הנושאים "הרציניים" והחשובים "באמת"- צבא, כלכלה, בורסה, ניירות ערך, מכוניות, ג'אדטים, רפואה, טכנולוגיה, מדע, מלחמות, היסטוריה, וכמובן פוליטיקה – מורשים לדבר כמעט באופן בלבדי גברים.

3. הצגת הנשים כנחותות מגברים במגוון רחב של הקשרים ובמגוון רחב של אמצעים רטוריים- מי מדבר אחרון, מי מדבר יותר זמן, גובה יחסי של הדוברים, צורת פנייה והצגתם (שם פרטי לעומת תואר), עיצוב דמות באופן רגשני לעומת שכלתני וכו'.

האינטרנט על מגוון העצום של הפלטפורמות שהוא מכיל מאפשר לנשים לעקוף את העורכים, הכתבים והתסריטאים ולקחת את המקלדת והמצלמה לידיהן- הן יכולות לדבר על מה שהן רוצות – מתקציב מדינה הוגן, דרך החלטות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם ועד בוס שלא מפסיק לגעת, לחץ חברתי לגילוח שיער ערווה ואיפור (כן, גם איפור!) בלי שאף גבר ירים גבה ויפטור את הנושא הזה בהתנשאות, ובעיקר בלי גברים שיזלזלו בדעותיהן וינסו להקטין אותן.

אנחנו חיות בתקופה שבה יש לנו את היכולת לכונן "חדרים וירטואלים משלנו". בלחצית כפתור ניתן להצטרף לאחת מעשרות קבוצות הפייסבוק הפמינסטיות או פשוט להקים אחת. אפשר לכתוב פוסט/ סטטוס או להשאיר תגובה על משהו שעיצבן או ריגש אותנו, באתרים פמיניסטיים או באתרים לנשים. אפשר לשאוב השראה מליאת ורדי שפתחה קבוצה בפייסבוק בקיץ 2011 שנקראה "צרחת האימהות הצרכניות". יוזמה זו, שתוך ימים הפכה להיות מחאה ארצית- "מחאת העגלות"- שכללה עשרות הפגנות בכל הארץ, בסופו של דבר הובילה להחלטה להחיל את חוק חינוך חינם גם על גילאי 3-4.

אומנם האינטרנט כפי שאני רואה אותו הוא "חדר משלנו",  אבל לדעתי הוא לא רק חדר פרטי, אלא גם פוליטי. כלומר הבידוד ההכרחי שהאינטרנט מאפשר לנו מהשיח הכללי צריך להיות רק זמני ורק כלי להשגת מטרה רחבה וציבורית. בדיוק כמו שבמשל המערה של אפלטון מחוייב המלך הפילוסוף לחזור מאור השמש אל חבריו שיושבים בחושך במערה, כך גם אנחנו. שימושים פוליטיים ופמינסטיים "בחדר שלנו" – באינטרנט ככלי פוליטי, מאפשרים לזרוע את הזרע למהפכות הבאות. זרע הוא תנאי הכרחי אך לא מספק, כי כפי שההיסטוריה האנושית מוכיחה- רק כאשר אנשים ונשים יוצאים מתוך החדרים הפרטיים שלהם לרחוב הציבורי אפשר ////באמת לקדם עתיד טוב יותר לכולנו

קרן סרנו פיין היא חוקרת ב"מכון המחקר לחקר מדיה חדשים חברה ופוליטיקה", היא בעלת תואר ראשון ושני בתקשורת פוליטית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, אקטיביסטית ופמינסטית.    Keren.sereno@mail.huji.ac.il

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

وثيقة استر: الكتاب الاكثر ثوريه في الكتاب المقدس لدى اليهود


بقلم : لي اور

الدكتور جوناثان غروسمان، محاضر في الكتاب المقدس لدى اليهود في جامعة بار إيلان يدعي في كتابه الجديد "وثيقة الاسرار"  ان الوثيقه لا تحتوي فقط قصه مليئه بالتغييرات ، سطحيه، ساخرة ومليئة بالأعياد والكحول، ولكنها تشمل ايضا تراكمات مخفيه من الثوريه، الصهيونية والنسوية اللا مباشره وتلعب "لعبة مزدوجة".

يستهل قصة استير بقصة  أحشويروش وقصة الملكه وشتي . نتعلم من هذه القصة  ان النساء تفقدن القدره على التحدث بلغتهن. ولكن استير، تؤثر على الملك "القادر على كل شيء"، والمستشاره الحقيقيه لهمان وهي زوجته زريت. ويستند الكاتب على فرضية حول الوضع المتدني للنساء في المجتمع ويمنحهم دور سلطوي، قوي ومصمم بينما يظهر الرجال بدون اساسات.

من خلال هذا المقال ، يمكنك أن تجد أيضا فقره بالوثيقه تكشف حاله من التهكم المخفي لمركز اليهود في المنفى , تساؤلات معمقه تختبئ في قصة سطحيه وأكثر من ذلك.

لقراءه المقال  لد. يوناتان غروسمان  ادخل للرابط الاتي:

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

מגילת הסתר: הספר הכי חתרני בתנ"ך


כתבה:לי-אור

ד"ר יונתן גרוסמן, מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן טוען בספר חדש "מגילת סתרים" שהמגילה איננה רב סיפור רב תהפוכות, קליל, ציני ורווי משתאות ואלכוהול, אלא כוללת רבדים נסתרים של חתרנות, ציוניות ופמיניזם סמוי ומשחקת "משחק כפול".

סיפור המגילה נפתח בסיפור אחשוורוש ופרשיית המלכה ושתי. מסיפור זה אנו למדות שהנשים מאבדות את היכולת לדבר בשפתן שלהן. אך אסתר, משפיעה על המלך "הכל יכול" והיועצת האמיתית של המן היא אשתו זרת. הכותב מתבסס על הנחת יסוד אודות מעמדן הנמוך של הנשים בחברה ונותן להן תפקיד שלטוני, חזק ומעצב והגברים לעומתן מתגלים כחסרי עמוד שדרה.

   בכתבה, ניתן גם למצוא קריאה במגילה שמגלה לעג נסתר למעמדו של היהודי בגלות, קושיות עמוקות המתחבאות בסיפור קליל ועוד.

ynet-להלן הכתבה ב

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

די להטרדה המינית


 כתבה : רולא בלאל

הטרדה מינית מוגדרת כפעולה מפריעה ושאיננה מקובלת בדרך כלל, היא כוללת בתוכה קבוצת פעולות שמתחילה מניצול "פשוט" ועד הטרדות רציניות המגיעות אל מעשים מיניים מגונים ולא רצויים, אפשר לדבר על ההטרדות הללו במקומות השונים: בתוך הבית ומחוצה לו, במקומות ציבוריים ובמוסדות ובבתי ספר ובעבודה…
אין זמן מסוים לביצוע ההטרדות הללו, שכן, המטריד יכול לתקוף בכל שעה משעות היום.
לא כל התוקפים משתייכים לקבוצה מסוימת של אנשים באוכלוסייה, המטריד יכול להיות כל אדם מסביבנו, ללא קשר למצב הסוציו – אקונומי שלו, גילו וכו'..

ישנן כמה צורות של הטרדות, וזה כולל הטרדות מילוליות כמו הערה על מראה או בדיחות עם תוכן מיני או ליטוף מיני מילולי, ויש הטרדות שנעשות על ידי נעיצת מבטים שונים או שריקות, או מגעים לא רצויים וההטרדות מגיעות עד תקיפה ואונס.

ב-1998 נחקק חוק נגד הטרדות מיניות, שמטרתו למנוע הטרדה מינית כדי להגן על כבוד האדם וחירותו/ה ופרטיותו/ה ובמטרה להשיג שוויון בין המינים.

גבר מטריד אישה ברחוב בצורה פומבית                                אישה מורידה את נעליה ומרביצה למטריד

תמונה ראשונה

תמונה שניה

שתי התמונות הללו שראיתי אותן ברשת החברתית "הפייסבוק", לכדו את תשומת לבי, והרבה שאלות החלו לעלות בראשי:

– מה מרגישות הנשים האלה באותו רגע ?
– איך הגבר המטריד נותן לעצמו את הזכות לתקוף אחרות?
– למה חלק הנשים המוטרדות לא מצליחות להתנגד או להגיב או אפילו להסתכל על המטריד?
– איפה שאר האנשים שליד, אפילו מי שצילם/ה את התמונה הזאת, למה הם שותקים?
– האם המטריד, הטריד אחרות באותו מקום ?

צניעות נשים

אנו שומעות ללא הרף טענות מוטעות, שלבוש לא צנוע של חלק מהנשים, הוא הסיבה לתקיפה, ויש קריאות להכריח נשים ללבוש לבוש צנוע כדי שלא "יעוררו את היצר והתאווה המינית אצל הגברים", וכאילו שאנחנו מדברים על חיות בג'ונגל שלא מצליחות לשלוט ברגשותיה ויצריה כלפי האחרים/ות.

מעניין איך יסביר תומכי אותם רעיונות, את מה שאנו רואים בתמונות לעיל ובמה שקורה באופן יומיומי ובמקומות והשווקים ההומים אדם, בכל מקום ובכל זמן, איך הם יסבירו שגבר מטריד אישה דתייה שלבושה בלבוש צנוע, כשזה קורה מול כולם, מהי טענתם במקרה הזה, איך זה שלגברים המטרידים הללו, לא הלבוש מהווה הרתעה ולא המראה ולא הגיל, והם נותנים לעצמם את הזכות לגזול את ביטחון הנשים הללו, לא הרתעה דתית, מוסרית או אפילו חוקית.

איפה הבעיה?

כדי להגיש תלונה על טרדה מינית יש צורך להוכיח את האירוע, אשר בדרך כלל המטריד מכחיש את קיומו, וקשה להוכיחה במיוחד בהיעדר עדים או ראיות ברורות כמו כל התקפה אחרת, במיוחד אם לא מדובר בתקיפה מינית מחפירה, ואין סימנים ברורים.

במקרים אלה, שותקות הנשים המוטרדות ומעדיפות להסתיר את הנושא בשל חוסר ראיות מספיקות ומתוך חשש מהתגובות של הסובבים, בדיוק כפי שקורא לאישה בתמונה, שנאחזה פחד וויתרה באופן כפוי על זכותה להתנגד או אפילו להסתכל על התוקף. חלק מהנשים הללו בחרו להימנע מלצאת מהבית על מנת לבצע את פעולות חיים שונות בגלל הפחד ובגלל חוסר ביטחון.

למרות ההבנה שלי לפחד של נשים העוברות הטרדות כאלה, אלא שאני מרשה לעצמי לקרוא לכן ולתמוך בכן להתגבר על הפחד הפנימי שלכן, כדי לשים גבול למטריד, כדי שתוכלי להיות מרוצה מעצמך וכדי לשמור על זכותך לחיות בכבוד ובחופשיות, תהיי בטוחה שאת לא לבד, עלינו לעשות שינוי ולהרתיע את התוקפים כדי שיהוו דוגמה לאחרים, אם לא בשבילנו, אז בשביל עתיד טוב יותר עבור ילדינו ובנותינו.

הזכות לא ניתנת…. היא נלקחת

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

كفى للتحرش الجنسي


بقلم:  رلى بلال

يتم تعريف التحرش الجنسي على انه مضايقة او فعل غير مرحب به , يتضمن مجموعه من الافعال تبدء من الانتهاكات البسيطه الى المضايقات الجاده وصولا الى النشاطات الجنسيه المشينه , ممكن ان تحدث هذه الاعتداءات في اماكن مختلفه : داخل البيت وخارجه في الاماكن العامه والمؤسسات وفي المدارس وفي العمل … ولا يوجد وقت محدد للقيام بهذه الاعتداءات حيث يمكن ان يقوم المعتدي بالتحرش باي ساعه من ساعات اليوم. لا ينتمي المعتدي الى فئه معينه من الناس وممكن ان ينطبق على أي شخص حولنا دون علاقه للوضع الاجتماعي –الاقتصادي- العمر …..

هناك عدة اشكال من الاعتداءات منها اعتداء لفظي كالتعليق على المظهر او دعابات ذو محتوى جنسي او الملاطفه اللفظيه الجنسيه, وهناك اعتداء بالنظر والتحديق او التصفير وقد تصل الى اعتداء جسدي من اللمس غير المرغوب به الى الاعتداء والاغتصاب.

صدر قانون منع التحرش الجنسي عام 1998 , الغايه منه هو منع التحرش الجنسي من اجل حماية كرامة الانسان\ة حريته\ها وخصوصيته \ها وكذلك من اجل الدفع باتجاه المساواه بين الجنسين .

 رجل يتحرش بسيده في الشارع العام                                                           امراءه تخلع حذاءها وتضرب المعتدي

תמונה ראשונה

תמונה שניה

استوقفتني هاتين الصورتين كثيرا من على صفحات الشبكه الاجتماعيه الفيسبوك , تساؤلات عدة تتراود في ذهني :

  • ماذا تشعر النساء في تلك اللحظه؟

  • كيف يعطي الرجل لنفسه الحق بالاعتداء على الاخرين ؟

  • لماذا لا تستطيع بعض النساء بالاعتراض او الرد او حتى النظر الى المعتدي ؟

  • اين هم باقي الناس من حولهم , حتى الذي صور تلك الصوره  , لماذا لا يحركون ساكنا ؟

  • هل قام المعتدي بالاعتداء على الاخريات في نفس المكان ؟

احتشام النساء

لطالما سمعنا مقولات مغلوطه بان لباس النساء الغير محتشم هو سبب تعرضهن للاعتداء , وهناك دعوات لالزام النساء بلباس محترم لئلا يثرن شهوة الرجال ورغبتهم الجنسيه , وكاننا نتحدث عن حيوانات مفترسه في الغابه لا تستطيع ان تتحكم بعواطفها ومشاعرها نحو الاخرين.

كيف يفسر مؤيدو هذه الافكار ما نرى في الصور اعلاه وما يحدث يوميا في الشارع وفي الاماكن المزدحمه والاسواق وفي كل مكان وفي كل وقت , كيف يمكن ان يقوم رجل بالاعتداء على امراءه متدينه بلباس محتشم وامام اعين الجميع , ما هي حجتهم في هذه الحاله , كيف ان لا رادع لهؤلاء الرجال لا اللباس ولا المظهر ولا العمر , وهم يعطون انفسهم الحق بسلب الشعور بالامان والامن من النساء دون أي رادع ديني او اخلاقي او حتى قانوني .

اين المشكله ؟

لتقديم شكوى عن تحرش جنسي هناك حاجه لاثبات الواقعه التي عادة ما يقوم المتحرش بانكارها ويصعب اثباتها خاصة بعدم وجود شهود او دلائل واضحه كأي اعتداء اخر خاصة اذا لم يكن الاعتداء جنسي مشين وله علامات واضحه .

وهنا تقف النساء اللواتي يتعرضن للاعتداء مكتوفات الايدي ويفضلن التكتم على الموضوع لعدم كفاية الادله  وخوفهن من ردود الافعال من حولهن , تماما كما يحدث للمراءه في الصوره , تملكها الخوف وتنازلت مرغمة حتى عن حقها في الاعتراض او حتى في الالتفات والنظر على المعتدي . جزء من هؤلاء النساء فضلن الامتناع عن  الخروج من البيت من اجل اداء المهام الحياتيه المختلفه لشعورهن بالخوف وعدم الطمائنينه.

مع تفهمي للخوف الذي تشعر به من تتعرض لمثل تلك الاعتداءات , الا انني اسمح لنفسي بدعوتكن وتشجيعكن على التغلب على الخوف داخلكن ووضع حد للمعتدي لتكوني راضية عن نفسك بالمحافظه على حقك بحياة كريمه حره , كوني متاكده انك لست الوحيده , علينا صنع التغيير وردع المعتدين ليكونوا عبرة لغيرهم , ان لم يكن من اجلنا فمن اجل مستقبل اولادنا وبناتنا .

الحق لا يعطى… بل ياخذ

 

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

تكافؤ الفرص في العمل للنساء الحوامل – بقلم : مارون معلوف


389px-Pregnant_womanالتمييز من قبل عدد كبير من أرباب العمل في البلاد ضد النساء الحوامل، تتناقض مع مبدأ المساواة الذي هو أحد المبادئ الأساسية للدولة الديمقراطية. هذا التمييز هو نتيجة للمجتمع الأبوي الذي تطور على مر السنين. النساء الحوامل يعانين من التمييز خاصة في مجال العمل، والتي يؤثر على حياتهن بشكل عام. الحمل لدى النساء العاملات يعتبر كما يبدو عائق، الذي يمنع تقدمهن في سوق العمل.

 في التشريعات الإسرائيلية هناك قواعد تحظر التمييز ضد النساء الحوامل ,الذين يحاولون تصحيح التمييز وعدم المساواة لهن. هناك قاعدتين وهما:

قانون تكافؤ الفرص، 1988، من المفروض ان يضمن تكافؤ الفرص في العمل لمجموعة معينة من الناس، تشمل هذه المجموعة النساء الحوامل. بالإضافة إلى ذلك ينبغي للقانون منع اقالة أو أي تمييز ضدهن أو الاساءه بظروف عملهن ، فرص القبول للعمل أو الترقيه أو عدم التثقيف مهني بسبب الحمل. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פמיניזם نسويّة | כתיבת תגובה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה לנשים בהריון – כתב : מארון מעלוף


389px-Pregnant_womanהאפליה של מספר רב מהמעסיקים בארץ נגד נשים בהריון, מנוגדת לעיקרון השוויון שהינו אחד העקרונות הבסיסיים במדינה דמוקרטית. אפליה זו, הינה תוצאה של החברה הפטריארכאלית שהתפתחה לאורך השנים. נשים בהריון סובלות מאפליה בעיקר בתחום התעסוקה, המשפיע על חייהן באופן כללי. הריונן של נשים עובדות נתפס כביכול כגורם מכשיל, המעכב את התקדמותן בשוק העבודה.

בחקיקה הישראלית ישנם הסדרים שאוסרים אפליה נגד נשים בהריון, אשר מנסים לתקן את האפליה והחוסר שוויון כלפיהן. שני חוקים אלה הם:

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, אמור להבטיח שוויון ההזדמנויות בעבודה לקבוצה מסוימת של אנשים, בין קבוצה זו מצויות נשים בהריון. בנוסף, החוק אמור למנוע את פיטוריהן או כל אפליה נגדן או פגיעה בתנאי עבודתן, בסיכויי קבלתן לעבודה, קידומן או הכשרתן מחמת הריונן. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כלכלה اقتصاد, מגדר ועבודה الجندر والعمل, פמיניזם نسويّة | עם התגים , , , | כתיבת תגובה