מיסוי בני זוג – כתבה : לי אור

ישנם מחקרים אמפיריים שונים, המראים כי דיני המיסים משפיעים על השתתפות הנשים במשק. אחת הדוגמאות לכך היא מיסוי בני זוג, אשר פעמים רבות הלכה למעשה, משפיע על החלטת האישה להישאר בבית ולא לצאת לשוק העבודה. מכאן, עולה השאלה האם יש לעשות שימוש במערכת המס, לקידום שוויון מגדרי. במסגרת חיבור זה, אסקור את סוגיית מיסוי בני זוג  ואת השלכותיהם על השוויון המגדרי. לבסוף, אסכם את ממצאיי.

בישראל, נהוגות 2 שיטות למיסוי בני זוג: מודל האיחוד ומודל ההפרדה. לפי מודל האיחוד, מאחדים את הכנסות בני הזוג וממסים אותם כיחידה אחת, לפי מדרגות מס. באופן זה, ההכנסה המצרפית גדלה ובהתאם גם המיסים.  המודל השני, הוא מודל ההפרדה. לפיו, כל בן זוג ממוסה על פי הכנסותיו בלבד, לפי מדרגות המס הרגילות. בבסיס המודל הישראלי, נמצא עיקרון האיחוד, כשהחריג הוא עיקרון ההפרדה.[1]  סעיף 66(ד) לפקודת מס ההכנסה, קובע סייג שלא יהיה ניתן לתבוע חישוב נפרד, כאשר הכנסת בן זוג אחד, תלויה בהכנסתו של האחר. בפסיקה, נחלקו הדעות, האם סעיף 66 (ד) לפקודה, הוא חזקה חלוטה. כלומר, האם יש לפרש את הסעיף כקובע, שאף אם גובה ההכנסה לא נבע משיקולי מס, אין בני הזוג יכולים להפריך את החזקה החלוטה, כאשר יש תלות בהכנסותיהם.[2]  או האם, גם כאשר מתקיימים התנאים  הקבועים בסעיף, הנישומים יכולים להמציא ראיות שאין תלות במקור הכנסותיהם.[3]

מודל האיחוד, מבוסס על התפיסה שיכולתם הכספית של בני הזוג גדלה עם האיחוד ולכן יש להגדיל את נטל המס. [4] ראשית, כתוצאה מהגידול בהכנסה הזקופה מעבודות הבית. כלומר,  הכנסה שמקורה מהשימוש שעושה הנישום בנכס שלו או בשירות שהוא נותן לעצמו. לדוגמא, עבודתן של עקרות הבית בביתן. סיבה שנייה, היא ההנחה בדבר יתרון לגודל. כלומר, ההנחה שהשיתוף בין בני הזוג יוצר חיסכון בהוצאות, עקב צריכה משותפת של יחידה כלכלית אחת.

יש הסוברים שחישוב מאוחד, גורם להפליית הנשים,[5] לפגיעה ביעילות הכלכלית בדחיקת האישה  מן המשק,[6] ולפגיעה בעצמאותן ובאוטונומיה, באמצעות ההתייחסות אל הזוג כגורם הכנסה אחד.[7] ראשית, פערי שכר בשוק בין הגבר לאישה  מביאים  לכך שנטל מס מוגבר על בני הזוג, משמעותו נטל כבד יותר על האישה ותמריץ שלילי לעבודתה במשק.[8]  שנית,אם הגבר יעבוד וישתכר יותר, הוא יגדיל את ההכנסה המצרפית ללא כל שינוי בתשלום המס.[9]  כלומר, לאישה יהיה תמריץ לצאת לעבוד, רק במידה והכנסתה לאחר המס מהעבודה, תהיה גדולה יותר מהכנסתה הזקופה.[10] זאת, בשונה ממודל ההפרדה.

המבקרים את מודל ההפרדה,סוברים שישנה בעייתיות, בכימות ערך המס,  אשר יתמרץ את הנשים לצאת לעבודה.[11]  בנוסף, ישנו קושי לייחס את ההכנסות הפסיביות לכל אחד מבני הזוג.[12] החשש המרכזי הוא שיהיה רווחי יותר לבני הזוג, לחלק ביניהם את ההכנסות באופן לא אמיתי, לבן הזוג בעל שיעור המס הנמוך. זאת בכדי, להקטין את חבותם הכוללת במס. באופן זה, יש תמריץ לאישה, לעבוד בעסק של בעלה ולדווח על סכום הכנסות לא אמיתי.

לסיכום, בחיבורי זה ביקשתי לסקור את המודלים השונים למיסוי בני זוג ואת השפעתם על השוויון המגדרי. לטעמי, כיוון  שלפי הלכת קלס, בני הזוג צריכים להביא ראיות שאין תלות בהכנסותיהן,התוצאה תהיה הקטנת הניסיונות להתחמק ממס. לכן, אין לדעתי הצדקה בהמשך החישוב המאוחד.

---

[1] רפעאת עזאם "מיסוי בני זוג בדין הישראלי: הגיעה השעה לאמץ מודל הפרדה" עלי משפט ה 179, 182-180 (2006) (להלן: עזאם "מיסוי").

[2] ע"א 8114/09 משה מלכיאלי נ' פקיד שומה אשקלון, פס' 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין (טרם פורסם, 01.02.2012).

[3] ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה ת"א 4, פ"ד נד (3) 750, 768 (2003).

[4] עזאם "מיסוי", לעיל ה"ש 1, בעמ' 190.

[5] שם, בעמ' 200.

[6] שם, בעמ' 209.

[7] פרשת קלס, לעיל ה"ש 3, בעמ' 764.

[8] E.J McCaffery "Taxation and the Family: A fresh look At Behavioral Gender Biases In the Code" 40 UCLA. L. Rev. 983, 993-994 (1993)  (להלן: מקקפי).

[9] יוסף מ' אדרעי מבוא לתורת המסים: על מקורותיה, עקרונותיה, תכליתה והגיונה 265 (2008).

[10] עזאם "מיסוי", לעיל ה"ש 1, בעמ' 202.

[11] H.E. Smith "Intermediate Filing in Household Taxtation" 72, S. Cal. L. Rev. 145, 198 (1998) (להלן: סמית).

[12] עזאם "מיסוי", לעיל ה"ש 1, בעמ' 211.