מניפסט – אף מילה על אהבה

כתבה : מיכל אוחיון

אני הבת מרחם אם שנקראת אמא

אני הביצית שנוצרה בשחלה שבגופה של אימי,

אני המטמורפוזה שעברה הביצית במפגש עם הזרע,

אני הביציות שנוצרו בשחלות שבגופי

אני רחם משמע אני אישה?

אני האישה שהמחקר המדעי נתן לביציותי תפקיד חשוב בפריון

כחלק מכוחות שרוצים לגרום לי לחשוב שרק בזכות הביציות שלי

אני יכולה להיות , נקבה , אישה , אמא.

היכן זכותי להיות?

אני רגעי מיניות מתפרצת, השתוקקות ועונג

המסתיימים ללא מפגש של ביצית עם זרע,

בשיתוף פעולה עם אוננות מאתגרת המתנגדים לשיטה.

אני נוצרתי כחלק מהשיטה!?

אני המחזור שמשחרר דם מגופי,

אני האמונה המוטמעת שפיספסתי גם החודש משהו,

כאילו לביציות יש תפקיד אחד בשבילנו,

גופי מבייץ בכאב מתנגד לי.

למה גופי מתנגד?

אני ההפרדה בין הביציות שלי ולגופי

המשייכת אותן לקיום האנושות ומגדירה אותי בכך ככלי,

הופכת את הביציות שלי למוצר נדרש ונסחר ובעצם סוחרת בגופי.

איך זה אפשרי?

אני הביציות שקיבלו זכויות יתר ברחם יהודיה

נשלחות להלחם ברחם ערבייה עוד לפני שהופרו,

אני הפריבילגיות של להיות ביצה מופרית

אפילו כשאת לסבית , חד הורית, מזרחית, אשכנזיה או אתיופית.

אני הבלבול ,השליטה, ההסתרה

שנותנים לי להרגיש שאני סתם מתבכיינת והכל בסדר.

אני ההתנגדות לצו האם לתכתיבי ביציות ולמאבק מול זרע,

מחפשת את תרועת החצוצרה האישית שלי.

ואני לא דיברתי עוד על אהבה.